הערכת תרומתה של חברת טבע לכלכלה הלאומית של ישראל

הערכת תרומתה של חברת טבע לכלכלה הלאומית של ישראל ד"ר גלעד פורטונה יובל ניב ד"ר דניאל פרימן אוגוסט 2014 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

אודות מוסד שמואל נאמן מוסד שמואל נאמן הוקם בטכניון בשנת 1978 ביוזמת מר שמואל (סם) נאמן והוא פועל להטמעת חזונו לקידומה המדעי-טכנולוגי, כלכלי וחברתי של מדינת ישראל. מוסד שמואל נאמן הוא מכון מחקר המתמקד בהתווית מדיניות לאומית בנושאי מדע וטכנולוגיה, תעשייה, חינוך והשכלה גבוהה, תשתיות פיסיות, סביבה ואנרגיה ובנושאים נוספים בעלי חשיבות לחוסנה הלאומי של ישראל בהם המוסד תורם תרומה ייחודית. במוסד מבוצעים מחקרי מדיניות וסקירות, שמסקנותיהם והמלצותיהם משמשים את מקבלי ההחלטות במשק על רבדיו השונים. מחקרי המדיניות נעשים בידי צוותים נבחרים מהאקדמיה, מהטכניון ומוסדות אחרים ומהתעשייה. לצוותים נבחרים האנשים המתאימים, בעלי כישורים והישגים מוכרים במקצועם. במקרים רבים העבודה נעשית תוך שיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים ובמקרים אחרים היוזמה באה ממוסד שמואל נאמן וללא שיתוף ישיר של משרד ממשלתי. בנושאי התוויית מדיניות לאומית שעניינה מדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה נחשב מוסד שמואל נאמן כמוסד למחקרי מדיניות המוביל בישראל. עד כה ביצע מוסד שמואל נאמן מאות מחקרי מדיניות וסקירות המשמשים מקבלי החלטות ואנשי מקצוע במשק ובממשל. סקירת הפרויקטים השונים שבוצעו במוסד מוצגת באתר האינטרנט של המוסד. בנוסף מסייע מוסד שמואל נאמן בפרויקטים לאומיים דוגמת המאגדים של משרד התמ"ס - מגנ"ט בתחומים: ננוטכנולוגיות, תקשורת, אופטיקה, רפואה, כימיה, אנרגיה, איכות סביבה ופרויקטים אחרים בעלי חשיבות חברתית לאומית. מוסד שמואל נאמן מארגן גם ימי עיון מקיפים בתחומי העניין אותם הוא מוביל. יו"ר מוסד שמואל נאמן הוא פרופ' זאב תדמור וכמנכ"ל מכהן פרופ' עמרי רנד. כתובת המוסד: מוסד שמואל נאמן, קרית הטכניון, חיפה 32000 טלפון:,04-8292329 פקס : 04-8231889 כתובת דוא"ל: info@neaman.org.il כתובת אתר האינטרנט: www.neaman.org.il

הערכת תרומתה של חברת טבע לכלכלה הלאומית של ישראל ד"ר גלעד פורטונה יובל ניב ד"ר דניאל פרימן אין לשכפל כל חלק מפרסום זה ללא רשות מראש ובכתב ממוסד שמואל נאמן מלבד לצורך ציטוט של קטעים קצרים במאמרי סקירה ופרסומים דומים תוך ציון מפורש של המקור. הדעות והמסקנות המובאות בפרסום זה הן על דעת המחבר/ים ואינן משקפות בהכרח את דעת מוסד שמואל נאמן

תוכן עניינים: 1 9 11 11 12 11 22 22 29 31 39 39 42 41 תקציר מנהלים הקדמה מתודולוגיה הראיונות שהתקיימו ומטרתם מתודולוגית העבודה הראיונות שהתקיימו ומטרתם הממצאים וניתוחם התרומה הישירה התרומה הכלכלית הכוללת התרומות הרכות של טבע לתשתיות הלאומיות של ישראל סיכום ומסקנות בחינת הביצועים העסקיים ותרומתם הישירה למשק הלאומי בישראל בחינת התרומה הכוללת של טבע לכלכלה הלאומית באמצעות הפעלת מודל תשומה תפוקה מקרו כלכלי בחינת התרומה לתשתיות הלאומיות של ישראל )1 )2 )3 3.1 3.2 3.3 )4 4.1 4.2 4.3 )5 5.1 5.2 5.3 44 02 נספח 1: מודל תשומה תפוקה של ליאונטייף נספח : 2 רשימת המרואיינים

1( תקציר מנהלים עבודה זו הינה חלק מניסיוננו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. הנחת היסוד שלנו היא שהחברה העסקית חייבת לדאוג לבעלי העניין שלה holders( (stake אבל היותה חברה ישראלית מאפשר לה למנף את היתרונות של התרבות הישראלית ולתרום לחיזוק הכלכלה הלאומית. הנחנו שניתן ליצור מצב מיטבי אשר בו החברה מממשת כהלכה את ייעודה העסקי, ובו זמנית תורמת לצמיחתו של המשק ולבניית מערך תעשייתי לאומי חזק. העבודה מתמקדת בחברת טבע שאפשרה לנו נגישות לנתונים הנדרשים. טבע מייצגת בצורה טובה את הדיון בסוגיית יחסי הגומלין בין החברה למשק הלאומי מהיותה החברה הציבורית הגדולה בישראל מבחינת שוויה והיקף פעילותה. ברצוננו להדגיש שמיקוד עבודתנו היה בבחינת תרומתה של טבע למשק הלאומי ולא ראינו עצמנו כמנתחים )אנליסטים( של החברה. לצורך בחינת הסוגיה אימצנו גישה המתבססת על שלושה מרכיבי תרומה מרכזיים המומחשים בשרטוט: מרכיבי התרומה למשק הלאומי של חברת טבע "התרומה הישירה"- התרומה הישירה נגזרת ממדדי הביצוע הישירים, על פיהן נמדדת פעילותה של החברה לאורך זמן. "התרומה הכוללת לכלכלה הלאומית" עוסקת בבחינת ההשפעה הכלכלית הכוללת של טבע על הכלכלה הלאומית. התרומה לתשתיות הלאומיות "התרומות הרכות" של טבע - השפעתה של טבע במספר קטגוריות בעלי אופי תשתיתי לאומי, אותם קשה יותר לכמת. מפאת היותה של טבע חברה גלובלית, הקפדנו להתמקד בניתוח התרומות לכלכלה הלאומית של ישראל בלבד. לצורך איסוף וטיוב הנתונים ובשל מורכבותן של מערכות הבקרה נעזרנו רבות באנשי טבע ובמערכות המידע המתקדמות שלה. התמקדנו בעשר שנות פעילותה האחרונות של טבע, בהן היו לנו נתונים שנתיים זמינים 2222 עד.2212 להלן עיקרי הממצאים: התרומה הישירה: ביצועיה העסקיים של טבע בישראל בתקופה בה בחנו אותה היו מרשימים וללא כל השוואה לחברות ישראליות אחרות. המכירות: התרומה הרכה השפעות תשתיתיות ארוכות טווח התרומה הכוללת מודל ליאונטייף חישוב מכפילי ההשפעה התרומה הישירה פרמטרים כלכליים במהלך התקופה גדלו מכירותיה של טבע בישראל מ 1.2 מיליארד דולר ב 2222 ל 0.2 מיליארד דולר ב 2212 כלומר גידול שנתי ממוצע )CAGR( של 19%. 1

הרווח: במהלך התקופה צמח הרווח התפעולי ללא פחת והפחתות )EBITDA( המשויך לפעילות שמקורה בארץ מ 2.4 מיליארד דולר ב 2222 ל 2.1 מיליארד בשנת 2212, המהווה צמיחה שנתית ממוצעת )CAGR( של 22%. תעסוקה ישירה: גדל במהלך התקופה שנבחנה מ 3,422 עובדי חברה מספר עובדי החברה של טבע בישראל ב 2223 ל 0422 עובדי חברה ב 2212 195 אלף דולר לעובד המכירות לעובד בארץ גדלו מ 314 אלף דולר לעובד ב 2223 ל ב 2212. העלות לעובד מקומי גדלה מ 52.1 אלף דולר לעובד ל 12.9 אלף דולר. פעילות המחקר והפיתוח: תרומתה של טבע לכלכלה הלאומית באה לידי ביטוי גם בתרומה לפעילות המחקר והפיתוח שנעשתה בארץ וחרגה מהפעילות השגרתית האופיינית לחברה גדולה לדוגמא: הזנק" ב"חברות דולר מליון 254 כ של מצטבר סכום טבע השקיעה בתקופה זו ובפרויקטים חדשניים אשר מקורם במוסדות מחקר מקומיים זאת בנוסף להשקעות של החברות הפרמצבטיות הזרות בסך מצטבר של 212 מיליון דולר, בפעילות של המו"פ הייחודי של טבע בארץ בזכות ההכרה ביכולות הייחודיות שפיתחה טבע עם השנים. התרומה במונחי ערך מוסף גולמי: תרומתה של טבע בישראל במונחי ערך מוסף גולמי למשק הלאומי EBITDA( + עלות העבודה( גדלה מכ- 522 מליון דולר בשנת 2223 לכ- 3,422 מליון דולר ב 2212. בשנים האחרונות התרומה הגיעה לעשירית מסך התרומה לתמ"ג של כלל התעשייה בישראל! יש לציין כי שיעור הערך המוסף שמייצרת טבע גבוה משמעותית מהמקובל בתעשייה בארץ. על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעור הערך המוסף הממוצע בתעשייה כאחוז מהמכירות ב 2212 היה 31.1% שיעור הערך המוסף בתעשיות ה"טכנולוגיה העילית" היה כ 44.2% לעומת שיעור הערך המוסף של טבע באותה שנה היה 54.0%. 2

גודל התרומה בהשוואה לכלל ענפי הכימיה והתרופות וענף זיקוק הדלק מומחש בטבלה הבאה: השוואת טבע לתתי ענפי התעשייה שנבחרו נתוני 2212 כימיקלים ותרופות זקוק דלק )ללא טבע( 40,213 40,192 מכירות, מיליוני ש"ח טבע 25,535 13,202 14,132 4,944 תמ"ג, מיליוני ש"ח 51.9% 29.9% תמ"ג כ % מהמכירות 12.0% גודל השפעתה של טבע על הכלכלה הלאומית מחייב להשוות את תרומתה לא במונחים של חברה אלא מול ביצועי ענפי תעשיה. "התרומה הכוללת לכלכלה הלאומית" : לצורך הערכת התרומה הכוללת לכלכלה הלאומית נעזרנו במודל תשומה תפוקה אשר פותח ע"י חתן פרס נובל הכלכלן וסילי ליאונטייף. השימוש במודל שיתואר בהמשך מאפשר לחשב את מכפילי "ההשפעה הנובעת" ו"ההשפעה הכוללת" על הכלכלה במונחי: תפוקה, ערך מוסף ותעסוקה. תרומתה של טבע נבחנה על פי שני סוגי מכפילים: I. מכפיל ההשפעה הנובעת השפעת פעילותה של טבע ושל קבלני המשנה שלה על הכלכלה. המכפיל מבטא את היחס בין סכום ההשפעה הנובעת חלקי סכום ההשפעה הישירה והוא מחושב כמנת החילוק שלהם. לדוגמא: משמעות מכפיל התפוקה הוא התוספת של סכום התפוקה הישירה והתפוקה העקיפה לכל ש"ח אחד של תפוקה ישירה שמייצרת טבע בישראל. מכפיל ההשפעה הכוללת מבטא את השפעת הצריכה של עובדי טבע ושל עובדי קבלני המשנה בתוספת השפעת מכפיל ה"השפעה הנובעת". מכפיל ההשפעה הכוללת מבטא את היחס בין ההשפעה הכוללת חלקי ההשפעה הישירה והוא מחושב כמנת החילוק שלהם. לדוגמא השפעת התפוקה הכוללת מבטאת את היחס בין התפוקה הנובעת של טבע בתוספת אפקט השפעת התפוקה הנובעת מהצריכה של עובדי טבע ושל צריכת העובדים של קבלני המשנה וספקי המשנה שלהם חלקי התפוקה הישירה שמייצרת טבע..II 3

מכפילי ההשפעה של טבע נבחנו בשלושה תחומים: תפוקה, תעסוקה וערך מוסף: המכפילים שחושבו הושוו למכפילי השפעה שחושבו בעבר )במחקריו של ד"ר דניאל פרימן( לגבי שתי חברות גדולות וברות תרומה משמעותית נוספות: כימיקלים לישראל ( כי"ל( ואינטל: השוואת מכפילי התפוקה של טבע מול כי"ל ואינטל החברה טבע כי"ל אינטל מכפיל נובע 1.41 1.0 1.25 מכפיל כולל 1.91 8.2 1..1 השוואת מכפילי התעסוקה של טבע מול כי"ל ואינטל החברה טבע כי"ל אינטל מכפיל נובע 3.01 3.12 2.34 מכפיל כולל 5.53 0.6 8.82 השוואת מכפילי הערך המוסף של טבע מול כי"ל ואינטל החברה טבע כי"ל אינטל מכפיל נובע 1.42 1.49 1.15 מכפיל כולל 1.02 8..1 1.81 ניתן לראות שמכפילי ההשפעה של טבע נמוכים מאלו של כי"ל ( אשר נהנית מנגישות לחומרי גלם זולים מחצבים טבעיים ותמלחות ים המלח( אולם גבוהה ממכפילי אינטל שחלק ניכר מתשומותיה מיובא ארצה. תרומתה הכוללת של טבע למשק: תרומה ישירה תרומה נובעת תרומה כוללת 52.5 30.0 25.5 תפוקה במיליארדי 22.0 11.0 13.2 תמ"ג במיליארדי 42.9 20.5 תעסוקה )אלפי עובדים( 0.4 משמעות המודל שהורץ )במונחי שנת 2212( מלמד שבמידה וטבע תעביר את מירב הייצור מחוץ לישראל, המשק עלול להיות ניזוק במונחי תפוקה של יותר מ 52 מיליארד, התמ"ג יפגע בכ 23 מיליארד ותעסוקתם של כ 41 אלף מועסקים תפגע. 4

התרומות הרכות של טבע לכלכלה הלאומית. תרומה זו נבחנה בשלוש קטגוריות: קטגוריה ראשונה - התרומה לתשתית המחקר והפיתוח של המדינה: השקתם המוצלחת של מספר תרופות מקור, הקופקסון, האזילקט )Rasagiline( והאלפא די שלוש, הניבו למוסדות המחקר תקבולים נאים לאורך זמן אשר אפשרו את מימונם של מחקרי בסיס נוספים. בהנחה שתקבולים אלו נוהלו וינוהלו במטרה לאפשר המשך המחקר המדעי, יניבו בעקבותיהם פירות נאים בדמות מוצרים נוספים בעתיד. הטבלה המוצגת להלן מדגימה את התרומה ממנה נהנו מוסדות המחקר אשר פיתחו את התרופות שהושקו ע"י טבע. תמלוגים ששולמו עד 2212 למוסדות מחקר בגין פרויקטים שהניבו במיליוני דולר: המוסד המוצר השנים התמלוגים במיליוני דולר 1,012 1991-2212 ידע מכון ויצמן קופקסון 15.1 2225-2212 הטכניון אזילקט הצלחת פרויקט הקופקסון המריצה את טבע להתארגן ולקדם את תעשיית הביומד בישראל מתוך אמונה שתרומתה תביא לצמיחתה גם בתחום האינובטיבי, לצד התחום הגנרי. לצורך כך הוקמה לפני עשור בטבע מסגרת מיוחדת Ventures( )Teva Innovative שתפקידיה היו: i. השקעה במיזמים בשלבים הראשונים של הניסויים באקדמיה ובחברות הזנק בתחום הרחב של הביומד בכוונה לגדל צנרת של מוצרים חדשים מחוץ למסגרת הפורמאלית של טבע..ii איתור מוצרים ייחודיים, בישראל ובחו"ל, הנמצאים בשלבי מחקר שונים במטרה לצרפם לצנרת הפיתוח של טבע באמצעות הסכמי רישוי ושיתוף פעולה. בשנים אלו הושקעו משאבים רבים בפעילות זאת ולהערכתנו, ועל סמך שיחות עם מומחים מדעיים ועסקיים, זו אכן קידמה משמעותית לא רק את פיתוח צנרת המוצרים של טבע אלא גם את תעשיית הביומד בישראל. הגרף הבא מתאר את היקף ההשקעות המצטבר של טבע בפרויקטים חדשניים במהלך עשר השנים האחרונות. השקעה מצטברת בחברות הזנק במליוני דולר 5

בשנת 8611 בעקבות רכישת חברת ספלון משיקולים של שינוי במיקוד האסטרטגי של טבע הוחלט להעביר את המובילות של המו"פ האינובטיבי של חברת טבע לחברת ספלון, לפרק את פעילות חטיבת TIV ולהתנתק מחברות ההזנק בהם השקיעה טבע. מהלך זה מהווה נסיגה בתרומת טבע לתעשיית הביומד בישראל ולקשרי הגומלין עם מוסדות המחקר הבסיסי בארץ. קטגוריה שניה - התרומה לתשתית הניהולית הלאומית הדרושה לניהול חברות גדולות: התפתחותה של טבע לא נשענה על יתרונות יחסיים מובנים אשר היו יכולים להעניק לה מנופים עסקיים בשלבים השונים של התפתחותה. למעשה צמיחתה של טבע ומיצובה היום כחברה הפרמצבטית הגנרית המובילה בעולם, הינו פרי פיתוח וניהול עסקי אשר לווה בלקיחת סיכונים מבוקרת וביכולת להתאים עצמה לסביבה העסקית ולצרכים הניהוליים המשתנים. להערכתנו נכסי הליבה שאפשרו לטבע למצב עצמה בעמדה בה היא מצויה כיום הם: הישראליות: הישראליות שאפיינה את טבע באה לידי ביטוי במחויבות ארוכת טווח לחברה ולתרבותה והתבססה על נחישות ומקצוענות עסקית יחד עם דוגמא אישית והקפדה על צניעות בהתנהלות מנהליה במהלך השלבים הקריטיים של התגבשות החברה, דבר ששידר ביטחון וגאווה לעובדים הישראליים ולמועסקים בחו"ל היה קל להזדהות עם התרבות העסקית שגובשה. פיתוח יכולות לניהול גלובלי צמיחתה של טבע והפיכתה לחברה גלובלית חייבו אותה להיערך הן ברמה הניהולית והן ברמה הארגונית לתת מענה לצרכים שהשתנו עם צמיחתה של החברה המרכיבים המרכזיים של תרבות הניהול שאומצו כללו: - - ניהול מרכזי מצוינות המספקים שירותים גלובלית. ניהול מקומי המבוסס על קבלת שירותים ממרכזי מצוינות גלובליים עליהם איננו שולט העברת ידע מסודרת מאתר לאתר ניהול כספים וייצור הכוללים: שיטות דיווח ובקרה הנותנות מענה הן לצרכים הניהוליים של היחידות העסקיות והן לניהול הדוחות הכספיים. התמודדות עם הצורך לנהל דוחות דולריים בעוד העסקים מתנהלים במגוון מטבעות. ניהול קשרי משקיעים. - ניהול הייצור תחת הצורך; - לענות על הדרישות המחמירות של ה FDA ושל רשויות השוק האירופאי המשותף. - לבנות שרשרת אספקה אמינה ויעילה על מנת להקנות לטבע יתרון יחסי מול מתחרותיה. ניהול מו"פ ורישוי גלובלי שניהולו היעיל הוא מפתח להמשך המובילות הגלובלית. נראה כי אף חברה ישראלית לא התמודדה עם מורכבות ניהולית כזו עד כה. ואכן בבדיקותינו נוכחנו שניסיונה של טבע שימש בדיעבד מודל לחיקוי לחברות ישראליות רבות. 6

התמחות בניהול תהליך הרכישות והמיזוגים: הרכישות והמיזוגים היו רכיב מרכזי בנתיב צמיחתה המהיר של טבע. למעשה תהליך הרכישות גובש למתודולוגיה בה נחשבה טבע למובילה בקנה מידה גלובלי. מנהליה של טבע ייחסו לניהול התהליך חשיבות עליונה בניהול הצמיחה של החברה לאורך זמן. במהלך שיחותינו עם המנהלים שהיו מעורבים בתהליכי הרכישות והמיזוגים עלו ארבע תובנות מרכזיות שאומצו בטבע, אשר יש בהן כדי לשמש מודל לחיקוי בישראל ואפילו בעולם העסקי הגלובלי: היזהר לא להתאהב בחברה כאשר אתה בוחן את רכישתה. הבן את מה שאתה רוכש - הרכישה מתבצעת ע"מ להעמיק את הנוכחות העסקית ולקצר את זמן החדירה לשוק. הבן את הסינרגיות ויישם אותן במהירות ואל תשלים עם כפילויות. ה"איך" לא פחות חשוב מה-"מה" שמור על נוכחות האבות המייסדים של החברות הנרכשות ושתף אותם בהחלטות שאתה מקבל. שיתוף חברות ישראליות ביכולות הניהול שנרכשו בטבע: תרומה נוספת של טבע להשבחת איכויות הניהול במשק התבטאה בעיקר בשנים האחרונות באמצעות "שיתוף" יכולות ניהול עם חברות נוספות בישראל: אם בעבר דרשה צמיחתה המואצת של טבע את "המשך הכלתם" של מרבית המנהלים שהוכשרו במערכות טבע, הרי שבעקבות האטת קצב הצמיחה בשנים האחרונות פנו עשרות מנהלים שהוכשרו בתוך מערכות טבע לחלוק את היכולות שרכשו בטבע עם חברות אחרות במשק הישראלי ככלל ובתעשיית הביומד בפרט. הקטגוריה השלישית - התרומה לקהילה: הפעילות מתקיימת בעיקר בפריפריה של מדינת ישראל, מדגישה מיזמים מתמשכים ושותפויות ארוכות טווח והפעילות משתלבת עם גופים חברתיים. ראיינו ארבע גופים המייצגים את הנהנים משרותי "התרומה לקהילה" והתרשמנו שאכן תרומתה של טבע משמעית מאד בתרומתה, להערכת הנהנים. נתונים מספריים המדגימים את המאמץ והתרומה: בארבעת השנים האחרונות הוציאה טבע 50.4 מיליון על פעילויות בתחום התרומה לקהילה. 10% מעובדי טבע מתנדבים בקביעות תרומתה השנתית של טבע לפעילות בתחום התרומה לקהילה מסתכמת בכ- 24,222 שעות התנדבות בשנה מתשאול לקוחות תרומה לקהילה למדנו: I. נושא החווידע זכה למהפכה מערכתית עם הצטרפות טבע והפך מאוסף יוזמות מקומיות בפריפריה למערך גדול של לימוד מוסדר לבני הנוער עם ניהול מרכזי הכולל מערכי שיעור מרכזיים וניהול מקצועי. בחמש השנים מאז הצטרפה טבע להובלת החווידע ביקרו בה מעל 552,222 בני נוער. 7

קידום החינוך למדעים בבתי הספר בפריפריה הביא לגידול משמעותי בנרשמים למדעים ברמת 3-5 יחידות, בהגדלת ההצלחה בציונים במבחנים הארציים ולאהבת המדעים בקרב הנוער כשינוי מרענן. מורי הכימיה והתלמידים בבתי הספר הועשרו מעידוד הלימוד וההתלהבות מהמקצוע..II.III המסקנה העולה: טבע השכילה לספק שילוב של משאבים כספיים עם ניסיון וידע המאפיינים חברה גדולה על מנת לקדם את המדע והחינוך בכללו בבתי הספר. יש לציין שחברות גדולות נוספות כמו כימיקלים לישראל שותפות לנושא. אנו רואים בתופעה חלק ממאמץ לשמר את היכולות המדעיות לדור הבא במטרה לשמר את הפיתוח והייצור בישראל באמצעות שימור יעילותם ותחרותם בראיה הגלובלית. 8

8( הקדמה העשור האחרון הגדיר לנו גיבור לאומי חדש: סטארט אפיסט שהצליח להקים חברה טכנולוגית ולמכור אותה במיליונים. בספר אומת הסטארט-אפ הצליח המחבר להרחיב את המודעות העולמית לייחודיות שיש לישראל בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך, כך שמשמעות הגיבור הלאומי התעצמה והפכה למותג. אולם לצד פריחת הגיבור הלאומי בתעשיית הסטארט-אפ, נחשפנו גם להשלכות פחות חיוביות. הפערים החברתיים וירידת הפריון הגבירה לאחרונה את ההבנה אצל רבים מאתנו שמדינה לא יכולה לבסס כלכלה יציבה ומאוזנת על סטארט-אפיסט לאומי בלבד. היא חייבת תעשיה יציבה עם יסודות חזקים. בעשרים השנה האחרונות לא קמו בישראל תעשיות חדשות גלובליות גדולות המקיימות מחקר, פיתוח, ייצור ושווק, המאפשרות העסקת מאות עובדים בחברה ובתחומי השירותים עבורה. הבעיה מחייבת התייחסות מערכתית, שאולי מאיימת על הגיבור הלאומי העומדות ומתייחסת לשאלה האם לא כדאי בנוסף גם לעודד בניית חברות יצרניות גדולות רצוי בין תעשייה גדולה וסטארט אפים המוכוונים תמהיל ניתן להגדיר בזכות עצמן. האם לאקזיטים מהירים? התפתחות החברה מתחילה ברעיון עם אופציה עסקית, ממשיכה בהיתכנות טכנולוגית, היתכנות עסקית, וחדירה לשוק. ההצלחה של מכלול התהליך מתבטאת בהתבססותה כחברה גדולה. המאמץ עצום וארוך והסיכונים לכישלון עסקי ריאליים. הפיתוי בדרך לזכות ברווח נטול סיכון, ע"י מכירת החברה לחברה רב לאומית, הוא גדול והדרך לבניית החברה העסקית הגדולה מחייב מאמץ, נחישות ויכולת ניהול מורכבת יותר. המצדדים באקזיטים מהירים טוענים שאין להתערב ולקבע מדיניות לתמהיל רצוי, שכן מרבית היזמים שמוכרים חברות ממשיכים ויוזמים חברות נוספות והופכים ליזמים סדרתיים, ושחבל לגרום להם להתעסק בבניית חברה עסקית מלאה מיומנות אשר אינה בתחום התמחותם. המכירה לחברות גלובליות גדולות מאפשרת נגישות לשווקים ומגדילה את סיכויי המסחור הגלובלי, שהחברות הגדולות הקונות את חברות הסטארט אפ, ממשיכות את גידול החברות בישראל בבעלותן ומביאות לתעסוקה, באמצעות הקמת מרכזי מו"פ בישראל. לאחרונה אף נשמעים קולות של "בואו נבנה מרכז לחדשנות עולמית ונהיה אור לגויים הממוקד בהובלת חדשנות גלובלית". מאידך, מצדדי המוטיבציה לבניית חברות עסקיות גדולות וגלובליות, טוענים כי אוכלוסיית היזמים ואנשי הפיתוח המתקדם היא מוגבלת ומהווה אחוז קטן מהמשק, לפיכך מינופה לצורך העסקת מירב האוכלוסייה במשק, שחלקו העיקרי אינו תואם להסקה במודל זה הוא צורך לאומי, שמודל האקזיטים כתופעה דומיננטית אינו יציב לטווח ארוך ומביא לבריחת מוחות לחברות הגלובליות. אי לכך חיוני להביא לפיתוח מספר משפחות של חברות עסקיות תחרותיות גלובלית, כמודל יותר יציב לטווח ארוך. הם רואים צורך וחשיבות למנף חלק מההצלחה הפנטסטית בבניית חברות חדשניות כדי לבנות תעשייה רחבה, יציבה חדשנית וחזקה עסקית. מבחינתם, חדשנות זה יתרון לאומי המאפשר גם אקזיטים וגם מנוע צמיחה להגדלת הפריון התעשייתי הירוד. לפיכך, אנו חושבים שהרצוי למשק הוא כמובן תמהיל של שתי האופציות, ואחת ההנחות החזקות שהבענו בעבר הייתה היכולת של החברות הגדולות להוות מודל לחיקוי מחד ותומכות בפועל בהנחיה והגידול של החברות הקטנות בשילוב סינרגטי נכון. 9

כחלק מההתחבטות בנושא, נשאלה השאלה באם אכן החברות הגדולות תורמות למשק הלאומי באופן המצדיק את עידוד תהליך גידולן כמדיניות לאומית. חיפשנו את הדרך הנכונה להעריך את התרומה הישירה והתרומה הנלווית של חברות כאלה. התייעצנו עם מומחים שהתנסו בהערכת תרומות של חברות למשק ומצאנו שלשם קיום הערכה כלכלית נכונה, יש להשתמש במודלים כלכליים מתאימים. יישומם של מודלים אלו מצריך קבלת נתונים עסקיים מפורטים מהחברות. פנינו למספר חברות גדולות במשק אך מרובן ככולן התקשינו לקבל את הנתונים העסקיים המפורטים הנדרשים. חברת טבע נאותה לאפשר לנו גישה לנתונים העסקיים הנדרשים ולכן זוהי החברה הראשונה אשר בה אנו מקיימים ניסיון להערכת תרומתה למשק. זו גם החברה הציבורית הגדולה בישראל מבחינת ערך כספי ומכירות. דוח זה הינו הראשון בסדרת דוחות שאנו מתכננים להוציא בנושא. בעבודה זו ניסינו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. הנחת היסוד שלנו היא כאמור שהחברה העסקית חייבת לדאוג לבעלי העניין שלה( holders ) stake אבל היותה חברה ישראלית מאפשר לה למנף את יתרונות התרבות הישראלית ולתרום לחיזוק הכלכלה הלאומית. במילים אחרות, ניתן ליצור מצב מיטבי אשר בו החברה מממשת כהלכה את ייעודה העסקי, ובו זמנית תורמת למשק לגידולו ולבניית מערך תעשייתי לאומי חזק, ממנו היא תהנה גם כן בטווח הארוך. כמו כן ניסינו לבחון את הנושא של פיתוח היכולת לייצר סינרגיה בין יכולות הניהול והיתרונות לגודל של החברות הגדולות ובין החדשנות של החברות הקטנות, לבניית אקוסיסטם לאומי תעשייתי לכלל המשק לטווח ארוך. כאמור, הניתוח הנוכחי מתייחס כולו לחברת טבע שאפשרה לנו נגישות לנתונים הנדרשים. התייחסות לסוגיה הייתה בשלושה מישורים:.III 1. בחינת הביצועים העסקיים לאורך זמן של החברה ותרומתם הישירה למשק הלאומי בישראל, מתוך ההנחה שהצמיחה העסקית הבריאה תורמת ישירות לחיזוק הכלכלה הלאומית. 2. בחינת התרומה הכוללת של טבע לכלכלה הלאומית באמצעות הפעלת מודל תשומה תפוקה מקרו כלכלי. 3. בחינת התרומה לתשתיות הלאומיות של ישראל בשלוש קטגוריות: I. תרומתה לפעילות המו"פ ע"י השבחת תהליך הפיתוח של מחקר פורה לכוון תעשיית הביומד..II השבחת יכולות הניהול המקומי והגלובלי של התעשייה הישראלית התרומה לקהילה בעיקר בתחום החינוך למדע בדגש על הפריפריה. 11

)1 1.1 מתודולוגיה כללי: טבע כחברה גלובלית: הסוגיה המרכזית אשר נבחנה במהלך העבודה היא: כמה נתרם המשק הלאומי מהפיכתה של טבע לחברת ענק גלובלית? האם העובדה שבצד הצמיחה וההתרחבות רוכזו פעילויות המו"פ, הייצור והתשתיות של המערכות הניהוליות, באתרים המקומיים השליך משמעותית על הכלכלה המקומית? על מנת לבחון את תרומתה הישירה של טבע לכלכלה הלאומית בחנו את התקופה שבין 2222 ל- 2212 ואימצנו את הגישה המתבססת על שלושה מרכיבי תרומה מרכזיים:.I.II המרכיב הראשון "התרומה הישירה"- התרומה הישירה מחושבת ממדדי הביצוע הישירים, על פיהן נמדדת פעילותה של החברה לאורך זמן. המרכיב השני "התרומה הכוללת לכלכלה הלאומית" - העוסק בבחינת ההשפעה הכלכלית הנלווית של טבע על הכלכלה הלאומית בהנחה שפעילותה של טבע מייצרת השפעות נלוות המשפיעות על הפעילות הכוללת של הכלכלה המקומית. ההשפעות הללו בנויות משני מעגלי השפעה: " ההשפעה הנובעת" אשר מייצגת את פעילותה הישירה של טבע ואת פעילותם של קבלני המשנה וספקי השירותים של טבע "מעגל ההשפעה המושפעת ")Induced( המייצגת את השפעת הצריכה הפרטית של עובדי טבע ושל עובדי החברות המספקות שירותים לטבע על כלל הפעילות הכלכלית במדינה. לצורך הערכת התרומה הכוללת נעזרנו במודל תשומה תפוקה אשר פותח ע"י חתן פרס נובל הכלכלן וסילי ליאונטייף. השימוש במודל שיתואר בהמשך מאפשר לחשב את מכפילי "ההשפעה הנובעת" ו"ההשפעה הכוללת" על הכלכלה במונחי: תפוקה, ערך מוסף )ההשפעה על התמ"ג( ותעסוקה. המרכיב השלישי התרומה לתשתיות הלאומיות "התרומות הרכות " - מישור זה מתמודד עם ההשפעה של טבע אשר באה לידי ביטוי במספר היבטים אותם קשה יותר לכמת כגון: התרומה לתשתית הידע המדעי והטכנולוגי. I. התרומה לתשתית הניהולית הלאומית הדרושה לניהול חברות גדולות..II.III התרומה לקהילה. תרשים מספר 1: תפיסת מישורי התרומה של טבע לכלכלה הלאומית. התרומה הרכה השפעות תשתיתיות ארוכות טווח התרומה הכוללת מודל ליאונטייף חישוב מכפילי ההשפעה התרומה הישירה פרמטרים כלכליים 11

לפיכך בחנו את השפעת הפעילות הגלובלית של טבע על הפעילות המקומית בארץ במכלול מישורי פעילות החברה: מכירות, רווח ורווחיות, יצירת תעסוקה, ופעילות המחקר והפיתוח. מפאת היותה של טבע חברה גלובלית, הקפדנו לנתח את התרומות לכלכלה הלאומית של ישראל בלבד. לצורך איסוף וטיוב הנתונים ובשל מורכבותן של מערכות הבקרה נעזרנו רבות באנשי טבע ובמערכות המידע המתקדמות שלה. 1.8 מתודולוגית העבודה: 1.8.1 תרומתה הישירה של טבע לכלכלה הלאומית: 1.8.1.1 כללי: מערכת הכספים של טבע בנויה בצורה מטריציונית, כאשר מימד אחד עוסק ביחידות העסקיות של החברה או במילים אחרות מודד את תוצאות החברה לפי המבנה בה היא מנוהלת. בעוד המימד השני מורכב מיחידות משפטיות אשר מדווחות את תוצאותיהם לרשויות המס, באזורים הגיאוגרפיים השונים בהן טבע פעילה. לפיכך התמקדנו בחילוץ הנתונים המשויכים לישראל לפי היחידות המשפטיות משום שדרך זו משקפת בצורה המדויקת ביותר את הפעילות המתקיימת בארץ, כולל הפעילות המיועדת לספק שירותים ליחידות העסקיות ברחבי העולם. התשומות חושבו במונחי עלותם המקורית בעוד שהמכירות ליחידות המשפטיות בחו"ל נלקחו לפי מחירי ההעברה שנרשמו בספרים. מדדי הביצוע הישירים על פיהן נבחנת פעילותה של החברה לאורך זמן: 1.8.1.8 תפוקה: מכירות הקבוצה המשויכות לפעילות המתבצעת בישראל כוללות: מכירות לשוק המקומי מכירות מייצור מקומי לייצוא המתבצעות באמצעות מכירות ליחידות העסקיות בחו"ל. פעילותה של טבע מעצם היותה גלובלית מתבצעת באמצעות "מרכזי מצוינות" גלובליים אשר מספקים את הביקוש העולמי בתחומי התמחותם. תחומי התמחות של הייצור בארץ הינם ייצור טבליות בסדרות גדולות, מרבית הייצור של החומרים הפעילים )API( שנלווה להם Intellectual Property כולל החומרים הפעילים לתרופות המקור )קופקסון ואזילקט ואלפה די 3( ומרבית תהליכי הייצור של התרופה הסופית, לפיכך היקף הייצור והייצוא בארץ מושפע לאורך זמן מצמיחת היקף פעילותה של טבע בעולם. 1.8.1.1 הרווח הנובע מהיקף פעילותה של טבע: תרומתה של טבע נבחנה על פי ארבע פרמטרים: EBIT הרווח התפעולי שייצרה החברה i..ebitda הרווח התפעולי לא כולל פחת והפחתות.ii.iii התשואה להון פעיל - ROCE הרווח התפעולי כאחוז מההון הפעיל הנדרש לייצורו )הון חוזר + רכוש קבוע(..iv הערך המוסף הנובע מפעילות החברה הערך המוסף הינו גם חלקה של החברה לתמ"ג של מדינת ישראל. הערך המוסף שמייצרת טבע חושב לפי ב + EBITDA עלות העבודה. 12

1.8.1.8 תרומתה של טבע בהיבט התעסוקה תרומתה של טבע נבחנה על פי הפרמטרים הבאים: i. התעסוקה במונחים של הגידול במספר עובדי חברה לאורך זמן..ii השינוי לאורך זמן בעלות העבודה הכוללת ובעלות לעובד.iii השינוי בפריון לעובד במונחים של תפוקה לעובד בערכים כספיים...1.8.1 תרומתה של טבע בהיבט ההשקעה במחקר ופיתוח תרומתה של טבע נבחנה על פי הפרמטרים הבאים:.i.ii.iii סה"כ ההשקעה במחקר ופיתוח המתבצעת בארץ. התפתחות ההשקעה במחקר ופיתוח לפי תחומי פעילות המו"פ ההשקעה בפעילות מחקר ופיתוח במגוון יוזמות של "חברות הזנק" מתחום הביומד או במגוון פרויקטים שזוהו כבעלי פוטנציאל מסחרי מעניין ע"י אנשי פיתוח העסקים של טבע שעסקו בתחום. 1.8.8 התרומה הכוללת לכלכלה הלאומית: 1.8.8.1 כללי: לצורך הערכת תרומתה הכוללת של טבע לכלכלה הלאומית השתמשנו במודל תפוקה תשומה של הכלכלן וסילי ליאונטייף, חתן פרס נובל בשנת 1903. המודל: המודל מתווה מתודולוגיה המקובלת על ידי הקהילה הבינלאומית הן מהבחינה האקדמית והן מהבחינה העסקית לבחינת השפעות כלכליות של חברות, גופים וארגונים שונים על הכלכלה הלאומית. לדוגמא בארה"ב נבחנו בעזרת המודל מגוון השפעות על פיתוח מקומי אזורי כגון: השפעת הקמתם של שדות תעופה, בתי חולים, תעשיית התיירות והשפעת תעשיות כלי רכב. גם בארץ נעשה שימוש מגוון במודל כגון בחינת השפעת העברתם של בסיסי צה"ל מסיני )פרימן, אלפרוביץ ווקסלר 1910( וההשפעות האזוריות של פרויקט הרכבת לאילת )פרימן, סיון ולאופמן 1911(, אמידת ההשפעות האזוריות של ענף התיירות )1997,)Freeman and Sultan בחינת ההשפעות המקומיות של בתי קזינו באילת )1998,)Freeman and Felsenstein ההשפעות הכלכליות-אזוריות של מכללה חדשה במעלה אפרים )פרימן, פליישר ופלזנשטיין 1991(, מודל לחיזוי ותזמון של גודל ההשקעות בענף המלונאות עבור משרד התיירות במאי ( 2225 Freeman,)and Felsenstein ההשפעות הכלכליות הבין-אזוריות של פארק התעשייה החדש של קרית-גת ובו מפעל אינטל )שחר ושות' 2225(, וניתוח היקף ההשפעה הכלכלית של כי"ל דרום על המשק הישראלי )דר' ד. פרימן, דר' מ. מלול ודר' מ. רוזנבאוים יוני 2212(. המודל מורכב ממערכת משוואות לינאריות אשר כל אחת מהן מציגה את פילוג התשומות והתפוקה של כל אחד מענפי הייצור במשק. המודל מציג את התלות ההדדית בין מכלול גורמי הייצור ומרכי התפוקה והצריכה במשק. כאשר לצורך בניית המודל אופיינה מערכת הקשרים הבין ענפית. המודל נבנה על מנת לעמוד על ההשפעות הישירות והעקיפות של כל ענף על יתר הענפים וההשפעות הנגזרות מהן. 13

תרשים מספר 2 מציג באופן סכמתי את קשרי הגומלין בין מכלול התשומות לתפוקות במשק הלאומי. תרשים מספר 2 ממחיש את עקרונות לוח תשומה תפוקה לאומית ע"פ מודל ליאונטייף לוח תשומה-תפוקה )במונחים כספיים( ענפים מוכרים שימושי ביניים ענפים קונים שימושים סופיים תפוקות סך המכירות 2 תשומות שימושי ביניים 1 4 3 תשומות ראשוניות תשומות -סך כולל לוח ה"תשומה תפוקה" מורכב מארבעה רבעונים: רביע I: מייצג את רכישות הגומלין בין הענפים היצרניים במשק. רביע :II מייצג את הקשר בין הענפים היצרניים לשימושים הסופיים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעות וצבירת מלאים ויצוא סחורות. רביע :III מייצג צריכת מה שמכונה "גורמים ראשוניים" יבוא, שכ"ע, מיסים, והחזרי הון כולל פחת והפחתות על ידי ענפי הייצור. רביע :IV מיצג את הקשר בין צריכת "גורמים ראשוניים" על ידי השימושים הסופיים. מטרת המודל הינה לימוד מכלול ההשפעות הכלכליות של פעילות טבע על הכלכלה בישראל, כאשר ההשפעה נבחנה בשני מעגלי השפעה: א. מעגל ההשפעה הראשון אשר יקרא להלן ה"השפעה הנובעת" כולל את: ההשפעה הכלכלית הישירה Impact(,)Direct וההשפעה הכלכלית הנגזרת.)Derived( ב. מעגל ההשפעה השני אשר יקרה להלן ה"השפעה המושפעת" Impact(.)Induced השילוב של שני הממדים מניב את ההשפעה הכלכלית הכוללת של חברת טבע. 1.8.8.8 ה"השפעה הנובעת" נובעת מהייצור הישיר של טבע והאינטראקציות שייצור זה מחולל עם ענפי המשק השונים. במימד זה ניתן לכלול את שתי ההשפעות: ההשפעה הכלכלית הישירה וההשפעה הכלכלית העקיפה: השפעה כלכלית ישירה Impact( :)Direct השפעה זו נובעת מהרכישות של טבע מספקיה השונים. בין היתר, ניתן לכלול בהשפעה זו את התשלומים עבור צריכת החשמל והמים, דלקים, רכישות של חומרי גלם מקומיים ושירותים שונים כגון: שירותי ההובלה יבשתית וימית, שירותי התחזוקה והבניה, שירותי תקשורת ושירותי ייעוץ שרותי ניקיון שרותי שמירה שרותי כח אדם וכו'. 14

השפעה כלכלית הנגזרת Impact( )Derived ההשפעה הכלכלית העקיפה הנובעת מקניות הנעשות על ידי הספקים של טבע. אם לדוגמא, חברת הובלות קונה משאיות, שירותי מוסך ודלק על מנת לספק את שירותי ההובלה עבור טבע, היא מניעה ייצור נוסף של תמ"ג במשק. דבר זה מצריך מיתר התעשייה לייצר בעבור טבע את התשומות הנדרשות מה שמניע יצור נוסף אצל הספקים מענף התעשייה ובעקבותיהם ספקים מענפים נוספים. 1.8.8.1 ה"השפעה המושפעת" מעגל ההשפעה השני נובע מההשפעה הכלכלית המושפעת ממעגל ההשפעה הראשון ( Induced.)Effect תרומה זו נובעת מהשכר המשולם לעובדי החברה ובנוסף הערך מתשלומי השכר לעובדים של ספקי טבע. ההשפעה הכלכלית הנגזרת היא ההשפעה הנובעת מרכישות של מוצרים לצריכה פרטית הנעשות מהשכר המשולם הן לעובדים המועסקים בטבע באופן ישיר והן לעובדים במעגלי התעסוקה הנוצרים כתוצאה מהמכפיל. השפעה המושפעת מהווה השפעה שניונית המתווספת להשפעות הראשוניות שצוינו לעיל. 1.8.8.8 השפעה כלכלית כוללת.i.ii תרומתה הכלכלית הכוללת של טבע מבוטאת בעזרת שני מכפילי השפעה: מכפיל ההשפעה הנובעת Direct( ישירה ו- Derived נגזרת(. ומכפיל ההשפעה המושפעת.)Induced( הסכום של שני מכפילים אלו מניב את המכפיל הכולל כמודגם בתרשים מספר 3. תרשים מספר 3: מכפילי ההשפעה 15

השימוש במודל ליאונטייף: תכלית הרצת המודל המתואר והשימוש בו היא לחשב את "מכפילי ההשפעה" בשני מעגלי ההשפעה שתוארו על מנת לחשב את ההשפעה הכוללת של פעילות טבע על הכלכלה הלאומית. לצורך זה חישבנו את השפעת טבע בשני מעגלי ההשפעה במונחי: תפוקה, תעסוקה וערך מוסף תרשים מספר 4 : תהליך בניית מודל ליאונטייף לצורך חישוב תרומתה הכוללת של טבע לכלכלה 1.8.1 התרומות לתשתיות הלאומיות של המדינה ה"תרומות הרכות": 1.8.1.1 כללי:.i.ii.iii מישור תרומה זה הוא המורכב וכנראה גם משמעותי ביותר בתרומתה ארוכת הטווח של חברת טבע לכלכלה הלאומית. מאחר ותרומתה של טבע במישור זה הינה בעלת אופי תשתיתי בו ניתן אולי לכמת את השקעותיה של טבע לאורך התקופה בתחום, אולם מורכב להעריך את השלכותיו על הכלכלה הלאומית בראיה עתידית המהווה את מוקד תרומתו של מישור זה. בעבודה התמקדנו בבחינת תרומתה של טבע בשלושה היבטים "רכים": התרומה לתשתית הידע המדעי והטכנולוגי. התרומה לתשתית הניהולית הלאומית הנדרשת לניהול חברות גדולות. תרומת טבע במונחי סיוע לקהילה. 1.8.1.8 התרומה לתשתית הידע המדעי והטכנולוגי: בחלק זה התמקדנו בעיקר בניתוח גיוס יכולותיה של טבע לבניית תשתית אשר תהיה מסוגלת לגשר על פני הפער בין היכולות הקיימות במחקר הבסיסי במוסדות המחקר בארץ לבין היכולת לאתר את הרעיונות הטובים ולתרגמם לתרופות מקור נושאות רווחים נאים נוסח הקופקסון. 16

תרשים מספר 5 : ממחיש את רעיון "גישור" הפער משלב רעיונות משלב הגשת הפטנט עד שיווקו: תרשים מספר 5 ממחיש את התפיסה כיצד חברה גדולה בעלת נוכחות שיווקית וניסיון ב"מסחור" מולקולות שזוהו כ"בעלות פוטנציאל", יכולה לסייע בקידום העברתה של המולקולה לאורך הדרך המפרכת והיקרה משלב זיהוי מולקולה מבטיחה עד לשלב ההשקה המוצלחת, לשוק בעל פוטנציאל מבטיח. תרשים מספר 0: העלויות הטיפוסיות לפיתוח תרופות מקור מקור: תעשיית התרופות באירופה EFPIA תרשימים מספר 5 ו- 0 מראים את חשיבותו של שותף בעל ניסיון עסקי באיתור, פיתוח וניהול הזדמנויות לתרופות מקור והחשוב מכל יכולתו לספוג כישלונות ואף הפסדי עתק הנלווים להם. מניתוח משמעות התרשימים ניתן להבין כיצד ניתן לנצל את הידע והניסיון של חברה גדולה על מנת לנהל ביעילות פרויקט פיתוח תרופת מקור: הן בזיהוי מוקדם של מולקולות מבטיחות והן במינוף הניסיון הנצבר בחברות ליכולת לזהות ולסגור פרויקטים בשלבים הראשוניים שלהם כאשר הם "מקרטעים", ובכך לחסוך סכומי עתק המושקעים בשל "נחישות שלא לצורך" לא להרפות גם כאשר האינדיקציות מצביעות על פרויקט כושל בעיקר ב III-.Phase 17

1.8.1.1 תרומת טבע לתשתית הניהולית הלאומית: הנחתנו הייתה שהשינוי שעברה טבע מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת מחברה מקומית לחברה פרמצבטית גלובלית )הנחשבת כיום לחברה הגנרית המובילה בעולם(, חייבה הערכות ניהולית וארגונית שאפשרו את ניהול הפעילות שהפכה למורכבת יותר ויותר. כאשר בחנו את פעילותה של טבע לאורך זמן קשה היה להתעלם מהעובדה שטבע הייתה בבחינת חלוצה ו"פורצת דרך" בתרבות העסקית הישראלית, בתחום פיתוח שיטות תכנון ובקרה שאפשרו שליטה במורכבות הארגונית שנוצרה עקב היקפי הפעילות והעתקת מרכז הכובד של שיווק מוצריה למגוון שווקים הגלובליים. צמיחתה של טבע אשר במונחים ישראליים נחשבת "דמיונית" נעשתה במידה רבה באמצעות רכישות ומיזוגים של חברות ברחבי תבל. רכישת חברות ואו פעילויות הינו מהלך מורכב הן ברמה הניהולית הישירה )היכולת לממש את התכנית העסקית אשר נועדה להצדיק את הרכישה( והן ברמה התרבותית )שילוב מוצלח בין תרבויות ארגוניות על מנת שניתן יהיה לממש את הסינרגטיות(. במהלך העבודה ניסינו לבחון את ההיבטים הארגוניים והתרבותיים שעמדו מאחורי תוואי הצמיחה של טבע. בנוסף בחנו את השאלה האם טבע "ייצאה" את המיומנויות שרכשה לחברות אחרות בארץ. 3.3 תרומתה של טבע במונחי סיוע לקהילה: בחלק זה של העבודה בחנו האם טבע מינפה במהלך השנים גם את ניסיונה העסקי והארגוני על מנת לתרום לקהילה במונחים של שיפור איכות החיים ואיכות החינוך, בסביבה ובאוכלוסיות שנזקקו לכך. זאת בהנחה שחברה עסקית חזקה אמורה לחוש מחויבות למקומות בהם היא פעילה. במיוחד נכון הדבר בארץ בה החלה פעילותה ובה מתרכזות עד היום תשתיות הליבה של החברה. 1.1 הראיונות שהתקיימו ומטרתם: לצורך ביצוע העבודה ערכנו סידרת ראיונות עם מגוון מנהלים אשר היו מעורבים או עדיין מעורבים בטבע ועם מספר אנשי מפתח אשר מלווים את פעילותה של טבע כלקוחות, כשותפים או כאלה שבוחנים את פעילות החברה מעמדות תצפית מעניינות. לצורך העבודה בחנו מגוון זוויות ראיה על טבע: 1.1.1 כספים: הראיונות עם אנשי הכספים של טבע נועדו להבין טוב יותר את הדוחות הכספיים המורכבים של החברה ואת הדרך בה ניתן לחלץ נתונים אשר ישקפו באופן מיטבי את הפעילות המקומית של החברה. בנוסף נעזרנו באנשי הכספים לבחינה, טיוב, וניתוח התוצאות. במהלך הפגישות נעזרנו בצוות הכספים של חברת טבע וקיבלנו עזרה באיסוף נתונים פיננסיים אשר נדרשו לבניית המודל. במיוחד נתונה תודתנו לדב פרימו סמנכ"ל כספים בטבע, עמו תאמנו וגיבשנו את האופן בו יש לאסוף את הנתונים הנדרשים למודל. 1.1.8 ניהול וארגון: הפגישות בנושא ניהול וארגון נועדו ללבן את ההיבטים ה"רכים" או יותר נכון התשתיתיים הנובעים מפעילותה של טבע. במהלך הפגישות בחנו כיצד התאימה עצמה טבע לשינויים שהתרחשו כתוצאה מהצמיחה המואצת של פעילותה ומהשינוי הדרמטי באופי פעילותה. במסגרת זו בחנו בעבודתנו מספר סוגיות יסוד כגון: כיצד באה לידי ביטוי "ישראליות החברה" -האם היה זה גורם מוסיף או מכביד על התנהלותה של טבע לאורך זמן? כיצד נערכה החברה לשינויים הדרמטיים שאפיינו אותה בזמן כל כך קצר? 18

האם אכן הייתה טבע בבחינת "פורצת דרך" לארגונים ישראלים אחרים אשר צעדו בנתיב הגלובלי שסללה? כיצד מצטיירת תרבותה הארגונית של טבע בעיני חברות ישראליות בולטות אחרות? האם ייצאה טבע מיומנויות ולקחים שנרכשו במהלך פעילותה לתעשייה המקומית? 1.1.1 ניהול המחקר והפיתוח ופיתוח העסקים: הפגישות עם אנשי המו"פ ופיתוח העסקים של טבע התמקדו בעיקר בבחינת ההשלכות הלאומיות של ניסיונות טבע למנף את ניסיונה ומעורבותה בתחום הפרמצבטי העולמי, על מנת לפתח מיזמים ויוזמות ייחודיות אשר נבטו במוסדות המחקר בארץ. פגישותינו בעיקר עם מנהלי חטיבת ה TIV של טבע )אשר נסגרה במהלך 2211( התמקדנו בבחינת הסוגיות הבאות: האם יש ביכולתה של טבע לסייע לחברות ההזנק ומכוני המחקר לקדם את המולקולות והתהליכים שפותחו על ידם? האם היא אכן פעלה טבע ל"גשר" בין הפער בין היכולות המצויות בתחום המחקר הבסיסי ליכולות הנדרשות להפכם לפרויקטים עסקיים. ההנחה הייתה שהיכולות הקיימות של אנשי המחקר במכוני המחקר ובמוסדות האקדמאיים מהוות ערך מוסף גבוה לחברות העסקיות במידה וינוצלו נכון. 1.1.8 שותפים עסקיים של טבע בהשקעה במיזמים הייחודיים: בשיחותינו עם שותפים ולקוחות טבע בתחום פיתוח המיזמים הייחודיים ניסינו לבחון את הסוגיה שהוצגה קודם לכן מצדו השני של המתרס, כלומר באלו אשר נעזרו במשאביה הכספיים, הניהוליים, המדעיים והעסקיים של טבע. מטרתנו הייתה לבחון באיזו מידה הם סבורים שהתנהלות טבע בתחום אכן השפיעה מהותית על התפתחות תעשיית הביומד המקומית. לצורך כך נעזרנו הן בראייה הכוללת של המדען הראשי לשעבר במשרד המסחר והתעשייה )אלי אופר( והן בזווית הראיה של שני מנהלי ארגונים העוסקים באיתור ומסחור של רעיונות הבאים מתחומי המחקר הבסיסי: i. מנכ"ל "כלל ביוטכנולוגיה" אשר ייצג ראייה של קרן הון סיכון המטפלת בפרויקטים המצויים בתחילת השלב ה"פרה-קליני" או בעיצומו של ביצוע אחד מהשלבים הקליניים )כלומר הקרן כבר ביצעה בעצמה את הסינון הראשוני(..ii מנכ"ל חברת "יישום" אשר עוסקת במסחור פרויקטים המצויים עדיין בשלב הגשת הפטנט או בתחילת השלב ה"פרה-קליני". 19

8( הממצאים וניתוחם 8.1 התרומה הישירה:.1.2.3.4 בחלק זה של העבודה בחנו את ביצועיה של חברת טבע במהלך 2222 עד 2212 כאשר התוצאות מוצגות במונחי מיליוני דולר ומתמקדות בנתונים המשויכים לפעילות בישראל. תרומתה הישירה של טבע נבחנה בארבעה ממדים לאורך השנים 2222-2212: המכירות התפוקה במונחי מכירות, ליצוא ומקומיות )חלק מהמכירות המקומיות הן מכירות לצדדים שלישיים באמצעות ס.ל.א(. הרווח במונחי,EBITDA התשואה להון פעיל,)ROCE( והערך המוסף שמייצרת החברה. התעסוקה במונחי הגידול במספר עובדי טבע, השינוי בעלות הממוצעת לעובד, ופריון העבודה במונחי מכירות לעובד. המחקר והפיתוח הגידול הכולל בהוצאות המו"פ של טבע, ההשקעות שהוזרמו לפעילות המו"פ ע"י חברות מחו"ל וההשקעות במיזמי מו"פ חדשניים שביצעה טבע מחוץ למסגרת הפעילות השוטפת של החברה. 8.1.1 התפוקה: התפתחות המכירות במהלך התקופה שנבחנה במיליוני דולר תרשים מספר : 0 התפתחות מכירות טבע )סה"כ + יצוא( - במיליוני דולר ניתן לראות שסה"כ המכירות מייצור מקומי בין שנת 2222 ל 2212 גדלו מ כ 1.2 מיליארד דולר ליותר מ 0.0 מיליארד דולר המייצגים גידול שנתי ממוצע )CAGR( של. 19% פרט לשנתיים 2229 ו 2211 בהן קטנו המכירות )יחסית לשנה הקודמת( הגידול במכירות בשמונה מעשר השנים שנבחנו היה רציף ומרשים. 21

תרשים מספר 1: משקלו של היצוא בסה"כ המכירות המשויכות ליצור בישראל ניתן לראות גידול מתמיד במשקל היצוא במכירות טבע מהייצור המקומי מ 11% ב -2222 3 ל כ 91% ב 2212 יוצאי דופן הן השנים 2229, 2220 ו- 2211 ראוי לציין שמבדיקות שערכנו עולה כי מרכיב היצוא בטבע גבוה משמעותית ממשקלו )כאחוז מהמכירות( בתעשיות המכונות "טכנולוגיה עילית" בהם משקל היצוא הממוצע הוא כ 05%* דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 2212 * תרשים מספר : 9 הקשר בין התפתחות המכירות מייצור מקומי לרכישות המשמעותיות שביצעה טבע בין 2222 ל 2212 במיליוני דולר בשקף זה מוצגות הרכישות המשמעותיות של חברות בעולם שביצעה טבע על רקע התפתחות המכירות אשר מקורן באתרי הייצור בארץ. 21

ניתן לראות שרכישת,Cephalon, Ratiopharm ו Taylo לא השפיע מהותית על הגידול במכירות מאתרי הייצור בארץ. ניתן להניח שרכישת Sicor לא תרמה להגברת הייצור בארץ שכן "מרכז המצוינות" לתרופות הניתנות בהזרקה )תחום פעילותה של סיקור( עבר ל Irvine ארה"ב. רכישת Ivax תרמה להגדלת הייצור, המכירות בארץ. 8.1.8 הרווח והתשואה להון פעיל: התפתחות הרווח והתשואה להון פעיל הנובעים מהמכירות אשר מקורן באתרים המקומיים תרשים מספר : 12 התפתחות ה EBITDA המיוחסת לפעילות בטבע על פני זמן במיליוני דולר ניתן לראות גידול קבוע משנה לשנה ב EBITDA של המכירות המיוחסות לפעילות המקומית )פרט לשנים 2229 ו 2211( קצב הגידול במונחי CAGR הינו.22%. הסיבה לירידה ב EBITDA משנה לשנה ב 2229 וב 2211 היא ירידה בהיקף השקות מוצרים גנריים חדשים בשוק של ארה"ב באותן שנים. תרשים מספר : 11 שעור התשואה להון פעיל ROCE של הפעילות המקומית של טבע לאורך זמן: ROCEבאחוזים (ממוצע שנתי ( 13% 12% 9% 13% 8% 15% 10% 14% 13% 11% 11% 2112 2111 2111 2119 2118 2117 2116 2115 2114 2113 22

מדד התשואה להון פעיל ROCE משקף את מידת היעילות בה מוצתה ההשקעה בנכסים הפעילים )הנכסים הקבועים + ההון החוזר( להפקת רווח ומכירות. עיון במשמעות הגרף המוצג בתרשים מספר 12 מלמד כי התשואה על ההון הפעיל המשויכת לפעילות מהארץ ידעה תנודות לאורך התקופה הנבחנת, אשר נעה בין 11% בשנת 2223 עד 15% בשנת 2221 אך ב 2229 ו 2211 ירדה לרמות של: 1% ו 9% בהתאמה כאשר בשנת 2212% התשואה שוב עולה לרמת 12%. ניתן להסביר תנודות אלו בהתפתחויות הבאות: רכישת Ivax בתחילת 2220 תרמה משמעותית לשיפור ניצולת ההון המושקע. בסיום 2220 הושק המפעל בירושלים ובמקביל הושקע בהרחבה משמעותית של כושר הייצור באתר כפר סבא אולם טבע התקשתה בתחילה לנצל את התשתית באופן מלא. במהלך 2229 ו 2211 לא נרשמו השקות משמעותיות בשוק האמריקאי דבר אשר השפיע על הרווחיות באותה שנה. תרשים מספר 12: התפתחות הערך המוסף המיוצר בטבע לאורך זמן במיליוני דולר : הערך המוסף חושב ע"י הוספת עלות העבודה לרווח התפעולי לפני פחת והפחתות.EBITDA תרשים מספר : 13 הערך המוסף של טבע יחסית לכלל התמ"ג של תעשיית הכרייה והחציבה בארץ: הערך המוסף של טבע מהווה כמעט 12% הכרייה והחציבה בארץ. מהתוצר הגולמי התעשייתי הכולל את ענפי 23

שיעור הערך המוסף שמייצרת טבע גבוה משמעותית מהמקובל בתעשייה בארץ. על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעור הערך המוסף הממוצע בתעשייה כאחוז מהמכירות ב 2212 היה 31.1% שיעור הערך המוסף בתעשיות ה"טכנולוגיה העילית" היה כ 44.2% לעומת שיעור הערך המוסף של טבע באותה שנה שהיה 54.0%. הסיבה העיקרית לכך היא תרומתו ומשקלו ההולך וגדל של הקופקסון ברווחיות החברה. 8.1.1 התעסוקה הנובעת מפעילות טבע תרשים מספר 14: הגידול הממוצע בעלות לעובד בטבע בין 2223 ל 2212: תרשים מספר : 15 השוואת עלות לעובד טבע מול התעשייה בארץ אלפי דולר: השוואת עלות לעובד בטבע מול התעשייה - א. דולר 71 טכנולוגיות עילית טבע סה"כ תעשייה 75.6 44.2 סה"כ תעשייה מקור: סקר תעשיות הלמ"ס לשנת 2212 טבע טכנולוגיות עילית עלות השכר בשנת 2212 הייתה גבוהה משמעותית מעלות השכר הממוצעת בתעשייה אולם גבוהה "רק" ב 0.5% מעלות השכר הממוצעת בתעשיית טכנולוגיות העלית. 24

תרשים מספר : 10 הערך הגידול במספר המועסקים בטבע בישראל בין 2223 ל 2212: מספר המועסקים בפעילויות טבע יותר מאשר הכפיל עצמו במהלך 12 השנים האחרונות. תרשים מספר : 10 השינוי במגמת הפריון לעובד המכירות לעובד בטבע גבוהות ביותר מ 3.5 מהממוצע בתעשייה. 25

תרשים מספר : 11 משווה בין המכירות לעובד הנובעות מפעילות טבע בארץ לזו של כימיקלים לישראל בין השנים 2221 ל 2229 ניתן לראות שבכל השנים )פרט לשנת 2211 שהייתה שנה מוצלחת ביותר לכי"ל ובעייתית במיוחד לטבע( המכירות לעובד בטבע גבוהות משמעותית מאלו של כימיקלים לישראל ב 2229 המכירות לעובד של טבע היו גבוהות מאלו של כי"ל בכ- 03% וב -2212 בכ- 31%. הגידול בפריון לעובד בטבע עומד בניגוד למגמה שאובחנה בארץ של ירידה בפריון לעובד ביחס למדינות ה OECD במהלך 1995 עד 2212. כפי שניתן לראות בתרשים מספר 19 תרשים מספר 19: 26

8.1.8 השקעה במחקר ופיתוח לאורך זמן תרשים מספר : 22 התפתחות ההשקעות במו"פ בין השנים 2222 ל 2212 הגידול בהוצאות המופ בארץ במליוני דולר במהלך -2012 2002 גידול שנתי ממוצע של 16% 617 582 525 434 434 356 296 246 230 189 140 2112 2111 2111 2119 2118 2117 2116 2115 2114 2113 2112 תרשים מספר 21 : שיעור המו"פ הגנרי מכלל ההוצאה על המו"פ בארץ. הערה דומה במשך כמחצית התקופה שנבחנה משקל ההוצאה על המו"פ הגנרי )מכלל ההוצאה על המו"פ שבוצעה בארץ( היה 45% עד 41%. נתון זה מפתיע למדי לגבי החברה הגנרית המובילה בעולם. אולם הוא רק ממחיש את המגמה במהלך העשור האחרון להגדיל את משקל ההשקעה בפרמצבטיקה שונה )מו"פ אינובטיבי, ביוגנריקה ותחום ה )NTE במסגרת פעילות המחקר והפיתוח שנעשתה באתרי טבע בארץ. 27

במהלך השנים ייצרה טבע שותפויות עם חברות זרות במטרה לחלק סיכון סיכוי בפעילות הקשורה לפיתוח תרופות מקור. תרשים מספר : 22 השתתפות חברות זרות בפרויקטי מו"פ של טבע מצטבר שנתי 2212-2222 תרשים מספר 22 מציג את סך ההשקעה המצטברת של חברות זרות בפרויקטים המיועדים לפיתוח תרופות מקור חדשות. גישתה של טבע הייתה שלמרות עוצמתה כחברה מובילה בעולם בתחום הפרמצבטיקה הגנרית ואיתנותה הכספית, אין ביכולתה לשאת לבדה בעלות הפיתוח של תרופות מקור בשל עתירות הסיכון והמשאבים המאפיינת תחום זה. בין 2222 ל 2212 השקיעו חברות זרות בפרויקטים משותפים כ 212 מיליון דולר. תרשים מספר 23: ההשקעה המצטברת בפרויקטים שנוהלו באמצעות יחידת TIV כחלק מהחלטת טבע בתחילת העשור הקודם לקדם את מעורבותה בתחום החדשנות בתרופות הוחלט להקים יחידה שמתפקידה להשקיע בפרויקטים חדשניים ואשר הפעילות בהם תהיה מחוץ לפעילות השוטפת של טבע. כלומר לא נכלל במסגרת דוחות הרווח והפסד שהציגה החברה אלא הוצג כהשקעה בחברות. אחזקתה של טבע במיזמים הללו הייתה אחזקת מיעוט. נושא זה יידון ביתר הרחבה בפרק הדן ב"תרומות הרכות" של טבע לכלכלה הלאומית. 28

8.8 התרומה הכלכלית הכוללת: 8.8.1 מכפילי ההשפעה שחולצו בעזרת מודל ליאונטייף: מכפילי ההשפעה של טבע: המכפיל תפוקה תעסוקה ערך מוסף 1.42 3.01 1.41 מכפיל השפעה נובעת 1.02 5.53 1.91 מכפיל כולל השוואת מכפילי התפוקה של טבע מול כי"ל ואינטל טבע כי"ל אינטל מכפיל נובע 1.41 1.0 1.25 מכפיל כולל 1.91 8.2 1..1 השוואת מכפילי התעסוקה של טבע מול כי"ל ואינטל טבע כי"ל אינטל מכפיל נובע 3.01 3.12 2.34 מכפיל כולל 5.53 0.6 8.82 השוואת מכפילי הערך המוסף של טבע מול כי"ל ואינטל טבע כי"ל אינטל מכפיל נובע 1.42 1.49 1.15 מכפיל כולל 1.02 8..1 1.81 ניתן לראות כי בכל המדדים / מכפילי ההשפעה על הכלכלה הלאומית, טבע מצויה בדרך כלל בין כימיקלים לישראל אשר "שרשרת הערך המוסף שלה מתחיל מחומרי הגלם אשר עלותם זניחה ביחס למחיר המוצר הסופי לבין אינטל אשר שרשרת הערך המוסף שלה מבוסס על חומרי גלם מיובאים המהווים מרכיב משמעותי במחיר המוצר הסופי. 29

יוצא מן הכלל הוא מכפיל התעסוקה הנובע הגבוה בטבע אף מזה של כי"ל אולם המכפיל הכולל נמוך יותר. ההסבר לכך הוא שתהליך הייצור של כי"ל הינו עתיר הון ובנוסף הקונצרן מרבה להשתמש בקבלני חוץ בשרשרת הערך המוסף. 8.8.8 ההשפעה הכוללת על המשק הלאומי: 3.2.2.1 נתוני מקרו כלליים של המשק הלמ"ס: - נכונים לשנת 2212 ולקוחים מהפרסומים האחרונים של אומדן התפוקה הישירה של כל ענפי המשק היה בסך של 1,009,555 מיליון. מספר המועסקים במשק היה כ- 3,359 אלפי מועסקים;. התפוקה לעובד הייתה בממוצע משוקלל )שורת סה"כ בלוח( כ- 520 אלף למועסק תרשים 24 תמצית נתוני בסיס של המשק הישראלי בשנת 2212 במיליוני שם הענף תפוקות שנת 2212 מ. מועסקים שנת 2212 )אלפים( אחוז % תפוקה מתוך סך התפוקה חקלאות זיקוק דלק כימיקלים תעשייתיים, דשנים, חומרי הדברה וחיטוי ותרופות טבע מוצרים: פלסטיק, גומי, מינרלים אל מתכתיים ציוד רפואי מתכלה ואביזרים יתר התעשייה אספקת חשמל ומים, בניה מסחר, תיקון רכב, אירוח ואוכל תחבורה: יבשה, אוויר, ים; דואר ותקשורת שירותים עסקיים, נדל"ן, מגורים, השכרה שירותים ציבוריים, חינוך, בריאות, ספורט, פנאי,קהילה שירותים אישיים, למשפחה, לבית שירותי בנק זקופים והוצאות כלליות סה"כ מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1.72 2.61 2.67 1.45 1.65 0.10 16.46 7.30 9.95 7.70 26.07 19.81 0.56 1.94 100.00 52.7 3.7 29.0 7.4 38.7 6.6 336.6 173.6 564.9 212.5 584.6 1,253.4 95.1 0.0 3,358.8 30,461 46,191 47,283 25,703 29,282 1,731 291,314 129,163 176,145 136,225 461,321 350,476 9,951 34,308 1,769,555 לצורך ניתוח תרומתה הכוללת של טבע למשק הוחלט להשוות את טבע לשני תתי ענפי תעשייה )לפי הסיווג הלמ"ס(: זיקוק דלק ו כימיקלים, חומרי הדברה ותרופות )ללא טבע(. השוואת טבע לתתי ענפי התעשייה שנבחרו נתוני 2212 במונחי מיליוני כימיקלים ותרופות זקוק דלק )ללא טבע( 40,213 40,192 מכירות טבע 25,535 13,202 14,132 4,944 תמ"ג 51.9% 29.9% תמ"ג כ % מהמכירות 12.0% מקור: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיקה מהנתונים לעיל מסתבר כי ככל שחלקו של היבוא גדול יותר חלקו של הערך המוסף קטן יותר כפי שרואים בענף זיקוק דלק, בעוד שאחוז התמ"ג בסך כ-% 51.0 בחברת טבע הוא הגבוה מבין 3 הענפים. 31

להלן ריכוז השפעת טבע על הכלכלה הלאומית במונחי תפוקה, תמ"ג ותעסוקה: תרומה ישירה תרומה נובעת תרומה כוללת 52.5 30.0 25.5 תפוקה במיליארדי 22.0 11.0 13.2 תמ"ג במיליארדי 42.9 20.5 תעסוקה )אלפי עובדים( 0.4 ניתוח השפעתה של טבע על העסקי המשק הלאומי מלמד שבמידה בטבע תחדל להתקיים המשק יינזק במונחי תפוקה ביותר מ 52 מיליארד התמ"ג יפגע בכ- 23 מיליארד ותעסוקתם של כ- 42 אלף מועסקים תפגע. 8.1 התרומות הרכות של טבע לכלכלה הלאומית כחלק מהחלטת טבע בתחילת העשור הקודם לקדם את מעורבותה בתחום החדשנות בתרופות הוחלט להקים יחידה שמתפקידה להשקיע בפרויקטים חדשניים ואשר הפעילות בהם תהיה מחוץ לפעילות השוטפת של טבע. כלומר לא נכלל במסגרת דוחות הרווח והפסד שהציגה החברה אלא הוצג כהשקעה בחברות. אחזקתה של טבע במיזמים הללו הייתה אחזקת מיעוט. 8.1.1 התרומה לתשתיות המחקר והפיתוח במדינה: 4.3.1.1 כללי: הרעיון העקרוני אשר עמד בבסיס עבודתנו הוא שקיים בארץ פער מובנה בין יכולות המחקר הבסיסי לבין היכולת להעביר אותם את דרך החתחתים והייסורים המאפיינת את המעבר מרעיון מחקרי למצב שבו הרעיון לובש אופי של תרופה חדשנית המייצרת תזרים מזומנים נאה המפצה על המשאבים והזמן שהושקעו בפיתוחה ראה ערך הקופקסון. בחוגי תעשיית הביומד בישראל מכונה מצב זה "עמק המוות" של הרעיונות הטובים. השאלה שנשאלה היא האם במהלך הזמן אכן תרמה טבע לשיפור ההסתברות ל"חציה מוצלחת" של "עמק המוות" של הרעיונות?. 4.3.1.2 הקופקסון והשאלה האם מדינת ישראל נתרמת מענק עסקי דוגמת טבע: 31

הקופקסון הוא דוגמא מובהקת לאופן בו בא לביטוי הקשר היעיל בין מכוני המחקר שפיתחו רעיון ייחודי בעל פוטנציאל תרופתי ליכולתה של טבע לקחת את הפיתוח מהאקדמיה ולהעבירו את "עמק המוות של כל שלבי הפיתוח. תרשים 23 ממחיש את משמעות "צליחתו של עמק המוות". תרשים 24 הנתיב הקריטי בפיתוח תרופות ללא גיבוי גוף עסקי בעל יכולות כלכליות וידע בתחום פיתוח תרופות הנתיב לא ייחצה! השקתם המוצלחת של הקופקסון האזילקט / Rasagiline ו- אלפא די שלוש הניבו למוסדות המחקר תקבולים נאים לאורך זמן אשר אפשרו את מימונם של מחקרי בסיס נוספים אשר במידה וינוהלו באופן נכון יניבו בעקבותיהם פירות נאים בעתיד. תמלוגים ששולמו למוסדות מחקר בגין פרויקטים שהניבו במיליוני דולר המוסד המוצר השנים התמלוגים במיליוני דולר 1,012 1991-2212 ידע מכון ויצמן קופקסון 15.1 2225-2212 הטכניון אזילקט האם ניתן לומר שמוסדות המחקר בארץ בעלי פוטנציאל חדשנות? בבדיקה שערכנו מול מוסדות מחקר בשבע מדינות אירופאיות בעלות תשתית מחקרית מתקדמת ואשר דומות לישראל מבחינת היקף האוכלוסין בחנו את מספר הפטנטים שהתקבלו כמדד למידת היצירתיות באותן המוסדות. הממצאים שעלו היו כדלקמן: 32

תרשים 25 מספר הפטנטים בתחום הפרמצבטיקה שנבעו במוסדות המחקר: Pharmaceutical inventions, University Sector Israel Switzerland Denmark Sweden Finland Ireland Netherlands Belgium IL CH DK SE FI IE NL BE 2000 45 20 2 8 2 6 27 30 2001 69 23 2 4 1 2 20 37 2002 72 22 8 4 1 8 19 38 2003 72 17 6 3 1 5 24 32 2004 96 20 6 2 0 8 19 38 2005 74 17 4 0 1 5 19 28 2006 80 22 8 2 0 12 23 30 2007 60 23 7 1 1 14 23 33 2008 72 30 14 5 2 13 31 32 2009 69 27 14 2 1 22 29 33 2010 69 19 7 1 3 6 18 25 SUM 779 241 78 32 14 102 252 356 סה"כ מספר הפטנטים שרשמו אותם מוסדות מחקר Israel SwitzerlandDenmark Sweden Finland Ireland Netherland Belgium IL CH DK SE FI IE NL BE 2000 162 86 8 18 10 35 107 180 2001 230 110 20 13 10 15 92 176 2002 212 119 41 12 6 30 86 181 2003 220 119 43 9 7 39 110 194 2004 282 122 33 8 9 58 86 195 2005 241 130 47 7 10 71 114 235 2006 269 154 72 10 8 88 129 196 2007 231 137 84 6 10 89 137 231 2008 261 155 102 16 28 129 160 233 2009 276 156 83 10 12 138 148 228 2010 276 78 67 5 12 49 72 159 SUM 2,660 1,366 600 115 123 743 1,241 2,208 המסקנה שעולה שמוסדות המחקר בארץ יכולים בהחלט להיחשב כמובילים בתחום החדשנות ככלל ובתחומי הביומד בפרט האם יכולות אלו תורגמו לתרופות מקור מניבות אשר חצו את רף האישור הרגולטורי? מבדיקה שעשינו רק שבע מולקולות הצליחו לחצות את "עמק המוות" של פיתוח התרופות החדשות: המוצר החברה קופקסון אזילקט אלפא די שלוש רביף דוקסיל אקסלון Elelyso טבע טבע טבע אינטר אפרם Doxcel ltd נוברטיס פרוטוליקס 1 2 3 4 5 0 0 33

האם שבע השקות מוצלחות של תרופות מקור אשר מקורן במולקולות שפותחו במכוני המחקר בארץ מהווים תנובה מספקת למדינה מעוטת אוכלוסין ומשאבים אבל עתירת ידע וחדשנות? כנראה שלא. 4.3.1.3 התמודדות טבע עם אתגר החדשנות: הצלחת פרויקט הקופקסון והפיכתו לייצרן מזומנים המריצו את טבע להרחיב את פעילותה בתחום תרופות הייחודיות לצורך זה הורחבה פעילותה של חטיבת המו"פ הייחודי. במקביל נעשו ניסיונות להרחיב את המעורבות בתחום באמצעות השקעות בקרנות הון סיכון. על מנת להעשיר את צנרת התרופות הייחודיות הוחלט להקים מסגרת ייעודית: TIV: Teva Innovative Ventures שתפעל בכמה מישורים: השקעה בחברות הזנק: משימתה של TIV הייתה לאתר באקדמיה ובחברות הזנק בתחום I. הביומד, בעיקר בישראל, פרויקטים ראויים להשקעה. פרויקטים אלו היו בשלבים שונים: החל מאלו המצויים בשלבים הראשונים של הפיתוח )פרה-קליניקה( וכלה בחברות הזנק בעלות מוצרים שהיו בשלבי מחקר קליני. טבע החזיקה בדרך כלל בחלק צנוע של המניות אך לעיתים קרובות רכשה זכויות שיווק במוצרים אם וכאשר יאושרו אלו לשיווק ויתווספו לסל המוצרים הייחודיים של טבע. מנקודת המבט של המיזמים בהם השקיעה טבע הייתה לכך משמעות אסטרטגית: ההון שהשקיעה טבע אפשרה לחברות להתקדם בפיתוח ללא צורך בעיסוק מתמיד בגיוס כספים הידע השיווקי שתרמה טבע מניסיונה אפשר לקדם את הפיתוח מתוך התחשבות בצרכים המסחריים הידע והייעוץ המקצועי השוטף של טבע בפיתוח תרופות אפשר לחברה לקדם את הפיתוח ביעילות מריבית איתור פרויקטים במוסדות המחקר שהוערכו כראויים לפיתוח והשגת הסכמי רישוי..II משימתה של TIV הייתה לאתר בישראל ובעולם פרויקטים ראויים לפיתוח המתאימים להצטרף לצנרת המוצרים הייחודיים של טבע. במהלך שנות פעולתה בחנה TIV מאות פרויקטים וחתמה הסכמי רישוי עם חברות רבות ובכך העשירה את צנרת המוצרים הייחודיים ואת הפוטנציאל להרחבת הייצור והמכירות של מוצרים אלו. TIV הרחבת והעמקה של הקשרים עם האקדמיה בישראל. במטרה למלא משימה זו פעלה.III בכמה דרכים: קיום מפגשים שוטפים עם חוקרים באקדמיה בישראל. במפגשים אלו זכתה טבע 1. להכיר את מפת הפעילות האקדמית בתחום הביומד ויחד עם זאת חלקה מניסיונה בתחום פיתוח ושיווק תרופות אשר כלל : הכרת פוטנציאל השוק אליו מוכוונת המולקולה א. כלומר היכולות להעריך את הסיכויים להתמודד הבנת הפאן המדעי ב. בהצלחה עם סיכונים וחסמים המדעיים. יכולת לתפירה מהירה ויעילה של חוזים ג. הכרת טכניקות ניסיוניות ייחודיות לתעשייה על מנת לייעל את תהליך ד. הפיתוח יכולת ניהול של יזמים אשר מתאפיינים בחדשנות וביצירתיות אבל חסרים ה. בדר"כ יכולות ניהוליות והבנה עסקית. השתתפות בתוכניות המדען הראשי של המסו"ת כגון, מגנ"ט, נו"פר, מגנטון. 2. 34

עם הזמן התמקדה הקבוצה בארבעת התחומים הבאים: CNS i. פרקינסון, טרשת נפוצה, סכיזופרניה וכדומה תחום עם פוטנציאל שוק גדול ויתרון יחסי לטבע )קופקסון הבנת מנגנונים, תועמלנים(..ii סרטן כנ"ל בעיקר בגלל גודל השוק וגם זוכה למימון נרחב בעולם.iii כאב - כנ"ל.iv דלקתיות במעי ובפרקים המצב בתחילת 2214: עם רכישת חברת ספלון הוחלט להעביר את המובילות בכל נושא פעילות המו"פ האינובטיבי לספלון וחטיבת המו"פ הייחודי בישראל נוונה. במסגרת זאת בוטלה יחידת ה- TIV כאשר הוחלט להתמקד בתחום ה CNS ורק בפרויקטים המצויים כבר בשלב הניסויים הקליניים. בנוסף הוחלט לפתח תחום חדש.NTE.IV 8.1.1.8 מסקנות הצוות: הפוטנציאל במוסדות המחקר: נראה כי אכן קיימת בארץ תשתית מעניינת של ידע וחדשנות הזקוקים להכוונה וגיבוי ניהולי ופיננסי שיסייעו להם להפוך לפרויקטים מניבים "צליחת עמק המוות"... גיבוי ניהולי של תהליך הפיתוח עוד בשלב סינון הרעיונות: עלות פיתוח תרופה מקורית הולך ומתייקר עקב המורכבות המדעית והרגולטורית הנלוות לפיתוח תרופות מקור חדשות. עלות ממוצעת לפיתוח תרופת מקור עומד כיום על כ- 1.1 מיליארד דולר. הידע הנדרש מהחוקרים משתנה במהירות והוא שונה מהותית מהידע שנידרש מהם לפני עשור. לפיכך הצורך בליווי ניהולי מקצועי ומיומן הופך להיות קריטי. ניהול כזה לא יכול לבוא מהתשתית הממשלתית, וגם הגיבוי הניהולי המגיע מקרנות ה,VC מוגבל באופיו ומוכוון להשאת רווח לטווח הבינוני )5-0 שנים(. לפיכך אין לנו ספק שצריך להיווצר מנגנון אשר ייצר איזון / שותפות אסטרטגית בין מקורות החדשנות )מוסדות המחקר( לניסיון הניהולי, יכולת הקצאת משאבים והבנת התחום אשר יכולים להגיע רק מחברה גדולה ואיתנה העוסקת בתחום. זהות תרבותית ונגישות: במהלך הבדיקה נמצא שהזהות התרבותית כמו גם ההיכרות והנגישות ליזמים ולמוקדי פיתוח הם תנאי הכרחי לקידום הרעיונות המגובשים בארץ. מרבית המרואיינים ציינו את ההיבט הישראלי המייצר הבנה ומסתייע ברקע התרבותי המשותף, כמרכיב מהותי בבניית תשתית בריאה של קשרי הגומלין בין המשקיע ומאתר הרעיונות ליזמים. בניית מיומנויות לניהול חדשנות: מיומנויות לניהול חדשנות אינן נבנות בהחלטה. מיומנויות אלו דורשות ניסיון מצטבר ונכונות לספוג כישלונות וידע כיצד להפיק לקחים ולמנף אותם לקראת בניית עוצמות בעתיד. נראה שצוות ה TIV מצא עם הזמן דרך לרכוש ולגבש את המיומנות המתודולוגיות הנדרשות לניהול התחום. לפיכך נראה שניוון יחידת המו"פ הייחודי ופיזור אנשי ה TIV היה הפסד בראיה הלאומית. 35

8.1.8 התרומה לתרבות הניהולית הלאומית: 4.3.2.1 כללי: התפתחותה של טבע לא נשענה על יתרונות יחסיים מובנים אשר היו אמורים להעניק לה יתרון ראשוני בשלבים השונים של התפתחותה. טבע לא מתבססת על חומרי גלם ייחודיים, לא עמדה מאחוריה מסורת עסקית רבת שנים, גם המחקר והפיתוח בתחילת הדרך לא נשען על ייחודיות כלשהי גם ניהול הייצור בתחילת הדרך התמקד במענה לדרישות השוק המקומי אשר לא עמד בתקנים המחמירים של השווקים המתקדמים במערב. למעשה צמיחתה של טבע והיותה כיום חברה הפרמצבטית גנרית מובילה בעולם הינו פרי פיתוח והעזה המלווה בלקיחת סיכונים מבוקרת ויכולת להתאים עצמה לסביבה העסקית ולצרכים הניהוליים שהשתנו עם צמיחתה של החברה. לפיכך כאשר מתבוננים מהצד בהתפתחותה של טבע אי אפשר שלא לציין שהחברה אכן השכילה לנכס לעצמה נכסים ויכולות ייחודיות שאפשרו לה למצב עצמה שהיא כמובילת דרך במרבית השנים האחרונות. נשאלת השאלה האם נכסים אלו גם תורגמו למונחים של נכסים לאומיים: 4.3.2.2 הישראליות: מרבית המרואיינים על ידינו ציינו את הישראליות כמרכיב משמעותי בנכסיה של טבע. הטענה הייתה שטבע הייתה פורצת דרך בשיטות הניהול ובתרבות הייחודית שגיבשה והיוותה מודל לחיקוי על ידי מרבית החברות הישראליות אשר בחרו את תוואי הצמיחה המהירה או יותר מכך בחרו במודל הגלובלי. במונח הישראליות הכוונה הייתה למחויבות ארוכת טווח לחברה ולאופייה דבר ששידר ביטחון וגאווה לעובדים הישראליים והמועסקים בחו"ל הזדהו גם כן אם המחויבות לייחודיות שהתגבשה. כפי שציין סמנכ"ל משאבי האנוש הוותיק של טבע )חיים בן ימיני( בגאווה: "הוכחנו שאפשר לנהל את העולם מפתח תקווה". 4.3.2.3 הניהול הגלובלי: צמיחתה של טבע והפיכתה לחברה גלובלית חייבו אותה להיערך ניהולית וארגונית על מנת לתת מענה לצרכים שהשתנו בהתאם לצמיחתה של החברה: שלב רכישת המובילות בשוק המקומי חייב פיתוח יכולת להתמודד עם רכישות ומיזוגים והערכות לניהול פונקציונאלי רחב בהיקפים שלא הייתה מורגלת אליהם. שלב החדירה לחו"ל - חייב את החברה להתמודד עם תרבויות שונות ולמנוע בריחת כישרונות מהחברות הנרכשות. בשלב זה אימצה לעצמה טבע מבנה של חברת החזקות בינלאומית כאשר הדגש היה יותר על התאום ופחות על הניהול הגלובלי. החל מסוף שנות ה 92 של המאה הקודמת הושק הקופקסון דבר אשר חייב את טבע להיערך לניהול "מוצר מקור" גלובלי - מיומנות שלא הייתה מוכרת עד אז לחברה. החל מתחילת שנות ה 2222 טבע אימצה לעצמה סגנון ניהול של חברה גלובלית. דבר זה חייב שינוי מהותי בצורת החשיבה של המנהלים אשר כלל: ניהול פונקציונאלי גלובלי המתבסס על מרכזי מצוינות מקומיים. המשמעות היא שכל "אתר מצוינות" יתקיים רק במידה והוא מוכיח יתרון יחסי, בראייה הגלובלית של הארגון. כאשר הוא חדל לייצר יתרון יחסי פעילותו תועבר לאתר אחר. כלומר שום דבר לא ברור ומובן מאליו והאתר מחויב להוכיח כל הזמן את יתרונו מול האלטרנטיבות הקיימות. ניהול מקומי המבוסס על קבלת שירותים ממרכזי מצויינות אשר אין לו עליהם שליטה ניהולית. העברת ידע מסודרת מאתר לאתר 36

ניהול כספים גלובלי הכולל שיטות דיווח ובקרה אשר נותנות מענה הן לצרכים הניהוליים של היחידות העסקיות המגוונות והן לניהול מושכל של הדוחות הכספיים. בנוסף התמודדות עם הצורך לנהל דוחות דולריים בעוד העסקים מתנהלים במגוון מטבעות. ניהול מושכל של קשרי משקיעים אשר היווה מקור לחיקוי לחברות ישראליות אחרות אשר החלו להיות מעורבות בשוקי ההון בחו"ל. ניהול גלובלי של הייצור תחת דרישות המחמירות של ה FDA ושל רשויות השוק האירופאי המשותף. ניהול מו"פ ורישויים גלובלי - ניהולו היעיל הינו המפתח להמשך מובילות הגלובלית. נראה כי שום חברה ישראלית לא התמודדה עם מורכבות ניהולית כזו עד כה. בבדיקותינו נוכחנו שבתחומים רבים היווה ניסיונה של טבע מודל חיקוי לחברות ישראליות כגון: מכתשים אגן, כתר פלסטיק, כימיקלים לישראל, פרוטרום, נטפים, דלתא, קבוצת שטראוס, ישקר ועוד חברות פחות ידועות אשר אימצו חלקים כאלו ואחרים מהניסיון שנצבר בטבע. 4.3.2.4 התמחות בניהול תהליך הרכישות והמיזוגים הרכישות והמיזוגים היוו את אחד הכלים המרכזיים של טבע בנתיב צמיחתה. למעשה הניהול המושכל של תהליך הרכישות התפתח למתודולוגיה בה נחשבה טבע למובילה. מנהליה של טבע ייחסו לניהול התהליך חשיבות עליונה בניהול צמיחתה של החברה לאורך זמן. ניסינו לברר אילו נקודות הן בבחינת פרמטרים נדרשים להצלחת התהליך והאם הם אכן יכולים להיחשב ל"נכסים לאומיים" וסימנו את הנקודות הבאות: היזהר לא להתאהב בחברה כאשר אתה בוחן את רכישתה. הבן את מה שאתה רוכש הרציונל לרכישה הינו בדרך כלל להעמיק את הנוכחות ולקצר את זמן החדירה לשוק. הבן את הסינרגטיות והתמודד ביעילות עם כפילויות. ה"איך" לא פחות חשוב מה"מה" שמירה על נוכחות האבות המייסדים חיונית. שומה על הרוכש לשים דגש על קבלת החלטות ביחד. 4.3.2.5 שיתוף ביכולות ניהוליות עם חברות ישראליות אחרות תרומה נוספת של טבע להשבחת איכויות הניהול במשק התבטאה בעיקר שנים האחרונות באמצעות "שיתוף" יכולות ניהול עם חברות ישראליות נוספות: אם בעבר דרשה צמיחתה המואצת של טבע את שילובם של מרבית המנהלים שהוכשרו בתוך מערכות טבע, הרי שבעקבות האטת קצב הצמיחה בשנים האחרונות פנו עשרות מנהלים שהוכשרו בטבע לחלוק את היכולות שנרכשו במסגרות של טבע עם חברות אחרות במשק הישראלי ככלל ובתעשיית הביומד בפרט. 37

8.1.1 התרומה היזומה של טבע לקהילה: התמקדות טבע בפעילותה לקהילה הינה בשלושה תחומים: מצוינות בחינוך ככלל ובחינוך מדעי בפרט מצוינות במדע סולידריות חברתית וקידום בריאות ומודעות לבריאות את הפעילות בנושאים אלה, מוציאה טבע אל הפועל במסגרת פעילות בשלושה ערוצים עיקריים: שותפויות חברתיות - טבע יוזמת תכניות חינוכיות וחברתיות לקידום במצוינות בחינוך, בחינוך המדעי ובמדע ועוזרת לניהול מערכתי של התוכניות. מעורבות והתנדבות עובדים - טבע מעודדת ותומכת בפעילות ההתנדבותית של עובדיה, הפעילות מותאמת לצורכי הקהילה הסמוכה לכל אחד מאתרי טבע העובדים המתנדבים, בגיבוי החברה. ולנטיית לבם של תמיכות בארגונים חברתיים - טבע מסייעת לעמותות ולארגונים העוסקים במצוינות בתחומי החינוך, המדע, התרבות והאמנות, ארגוני חולים וארגוני סולידריות חברתית, באמצעות תרומות כספיות וכן באמצעות שווה-ערך כספי על פי קריטריונים מוגדרים..I.II.III הפעילות מתקיימת בעיקר בפריפריה של מדינת ישראל, מדגישה מיזמים מתמשכים ושותפויות ארוכות טווח והפעילות משתלבת עם גופים חברתיים. ראיינו ארבע גופים המייצגים את הנהנים משרותי הקהילה הללו והתרשמנו שתחושת הלקוחות היא שאכן תרומתה של טבע משמעותית. נתונים מספריים המדגימים את המאמץ והתרומה: 50.4 מיליון הוצאות בארבע השנים האחרונות 10% מעובדי טבע מתנדבים בקביעות 24,222 שעות התנדבות בשנה מהראיונות עם הלקוחות של התרומה לקהילה למדנו: א. נושא החווידע זכה למהפכה מערכתית עם הצטרפות טבע והפך מיוזמות מקומיות בפריפריה למערך גדול של לימוד מוסדר לבני הנוער עם ניהול מרכזי הכולל מערכי שיעור מרכזיים וניהול מקצועי. בחמש השנים מאז הצטרפה טבע להובלת החווידע ביקרו מעל 552,222 בני נוער. ב. קידום החינוך למדעים בבתי הספר בפריפריה הביא לגידול משמעותי בנרשמים למדעים בהיקף של 3-5 נקודות, בהגדלת ההצלחה בציונים במבחנים הארציים ולאהבת המדעים בקרב הנוער. מנהלת בית הספר התיכון היחיד בקרית שמונה מהווה דוגמא מצוינת להצלחה. ג. מורי הכימיה והתלמידים בבתי הספר הועשרו באמצעות עידוד הלימוד וההתלהבות מהמקצוע. מנהלת מסלולי הכימיה במשרד החינוך העידה על כך בהתלהבות. המסקנה היא שטבע השכילה לספק כחברה גדולה את השילוב של המשאבים הכספיים, הניסיון והידע של עובדיה על מנת לקדם את המדע והחינוך בכללו בבתי הספר. 38

.( סיכום ומסקנות הנחת היסוד שלנו הייתה שחברה עסקית חייבת לדאוג לבעלי העניין holders).)stake השאלה הייתה באם היותה של טבע חברה ישראלית אפשרה לה למנף את היתרונות של התרבות הישראלית, לתרום לחיזוק הכלכלה וליצור מצב בו החברה מממשת כהלכה את ייעודה העסקי, ובו זמנית תורמת למשק לגידולו ולבניית מערך תעשייתי לאומי חזק. לדעתנו הממצאים מראים שמעצם היותה של טבע חברה ישראלית גלובלית שמרכזה בישראל וחלק גדול מהייצור נעשה במפעליה בישראל הושגה תרומה משמעותית למשק הישראלי. בחנו את הסוגיה בשלושה מישורים ונסכם את הממצאים במישורים אלה. בחינת הביצועים העסקיים ותרומתם הישירה למשק הלאומי בישראל..1 הצמיחה העסקית הבריאה תורמת משמעותית לחיזוק הכלכלה הלאומית, הן בהשגת פריון גבוה מאד והן בתרומה הישירה לתוצר הלאומי הגולמי, ובהפיכתה ל מודל לחיקוי ( model )role לחברות נוספות במשק. פריון העבודה בטבע בישראל הוא הגבוה במשק - המכירות לעובד בטבע גבוהות פי 3.5 מהממוצע בכלל התעשייה. כאשר הגידול בפריון לעובד בטבע עומד בניגוד למגמה שאובחנה בארץ של ירידה בפריון לעובד ביחס למדינות ה.OECD הערך המוסף שייצרה טבע גדל מ 552 מיליון דולר בשנת 2223 לכדי 3,432 מיליון דולר בשנת 2212. שיעור הערך המוסף שמייצרת טבע גבוה משמעותית מהמקובל בתעשייה בארץ. על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעור הערך המוסף הממוצע בתעשייה כאחוז מהמכירות ב 2212 היה 31.1% שיעור הערך המוסף בתעשיות ה"טכנולוגיה העילית" היה כ 44.2% לעומת שיעור הערך המוסף של טבע באותה שנה שהיה 52%. הסיבה העיקרית לכך היא תרומתו ומשקלו ההולך וגדל של הקופקסון ברווחיות החברה. עלות השכר בטבע היא מהגבוהות במשק כאשר בהשוואה שהתבססה על סקר הלמ"ס משנת 2212 עולה כי עלות ממוצעת לעובד בטבע הייתה 05.0 אלף דולר לעומת עלות עובד בתעשייה הכללית שהייתה 44.2 אלף דולר ועלות עובד בתעשייה טכנולוגיה עילית הייתה 01 אלף דולר. בולטת התרומה הגדלה לאורך השנים לתוצר הלאומי הגולמי : ערך מוסף שיצרה טבע במיליוני דולר 2212-2223 39

בשנים האחרונות התרומה הגיע לעשירית מסך התרומה לתמ"ג של כלל התעשייה בישראל הערך המוסף שייצרה טבע לעומת כלל התעשייה במיליוני ש"ח גודל התרומה בהשוואה לכלל הענף מרשימה גם כן: השוואת טבע לתתי ענפי התעשייה שנבחרו נתוני 2212 כימיקלים ותרופות זקוק דלק )ללא טבע( 40,213 40,192 מכירות, מיליוני ש"ח טבע 25,535 13,202 14,132 4,944 תמ"ג, מיליוני ש"ח 51.9% 29.9% תמ"ג כ % מהמכירות 12.0% בחינת התרומה הכוללת של טבע לכלכלה הלאומית באמצעות הפעלת מודל תשומה תפוקה מקרו כלכלי..8 מכפילי ההשפעה של טבע: המכפיל תפוקה תעסוקה ערך מוסף 1.42 3.01 1.41 מכפיל השפעה ראשונית )מכפיל נובע( 1.02 5.53 1.91 מכפיל כולל מכפיל נובע + מכפיל מושפעת 41